חיסכון אנרגטי, שימוש בחומרים מתכלים, בנייה השומרת על איכות הסביבה ועל איכות החיים של הדיירים – כל אלה עומדים בבסיס הארכיטקטורה הירוקה. כיום תפקידו של הנדסאי האדריכלות חשוב ומרתק מתמיד במטרה ליצור עולם טוב יותר
איכות הסביבה הפכה לפני יותר משלושה עשורים לנושא החם ביותר, תרתי משמע, בשיח העולמי. בהמשך לעליית הטמפרטורות העולמית, זיהום מקורות מים וקרקע, ופגיעה סביבתית ביערות, במקורות טבע ובבעלי חיים הפכה הסכנה המוחשית לשלמות כדור הארץ לנושא שהצריך גיבוש וקידום מדיניות לפיתוח בר-קיימא ברמה הגלובלית, הלאומית והמקומית.
ב-2015 אימץ האו"ם סדר יום עולמי בנושא פיתוח בר-קיימא, שקבע יעדים עד לשנת 2030, תוך יצירת תוכניות לאומיות ושילובן בתוכנית הקיימות. למשל, תוכנית האקלים להפחתת הטמפרטורה באמצעות צמצום פליטת מזהמים סביבתיים וגזי חממה (רובם כתוצאה מייצור החשמל באמצעות פחם), הפחתת הנסועה, ועוד. על רקע זה השילוב של יופי ארכיטקטוני, פרקטיות וקיימות מציבה אתגרים והזדמנויות עבור מהנדסי אדריכלות השואפים ליצור מבנים וחללים המשפרים את חיי הדיירים מצד אחד, תוך מזעור ההשפעה הסביבתית מצד שני.
ארכיטקטורה ירוקה
אחת הדרכים לתרומת הנדסאי אדריכלות לאיכות הסביבה, בעיקר בסביבה העירונית הצפופה, היא באמצעות תכנון ארכיטקטוני בר-קיימא. תכנון זה מבוסס על מה שמכונה באדריכלות בנייה אקלימית/ירוקה, או ארכיטקטורה בת-קיימא. משמעותה של ארכיטקטורה זו היא מזעור ככל האפשר של השפעת מבנים על הסביבה, בין היתר תוך שימוש בבנייה בחומרים ידידותיים לסביבה, תכנון ארכיטקטוני המודע לצריכת האנרגיה הסביבתית והצורך בהפחתת הטמפרטורה. כיום נקבע דירוג בניינים בהתאם לצורת הבנייה שלהם בהקשר הסביבתי.
לצורך כך בעולם, וגם בישראל, נקבעו תקנים לבנייה ירוקה. בישראל מדובר בין היתר בתקן 5281 שכותרתו "בניינים שפגיעתם בסביבה פחותה (בניינים ירוקים)" ותקן 5282 – "דירוג בניינים לפי צריכת אנרגיה". התקן העולמי המוביל הוא האמריקני – LEED (Leadership in Energy and Environmental Design), המתייחס להיבטים שונים של קיימות והפחתת ההשפעות הסביבתיות של מבנים: חיסכון באנרגיה, מיחזור וניצול משאבים, ואיכות החיים של המשתמשים. כיום חברות רבות השוכרות מבני תעשייה ומשרדים דרושות מהקבלן עמידה בתקן זה.
כדי לקבל הסמכה לתקן הבנייה הירוקה בישראל, על האדריכל להבין בנושא זה ולדעת לגבש תוכנית בנייה ירוקה על פי התקן, כולל שימוש בתאורה טבעית, אוורור, משטר רוחות, חימום פסיבי, ועוד.
רתימת ההתקדמות העדכנית ביותר בטכנולוגיה ובחומרים לטובת הארכיטקטורה הירוקה כוללת שימוש בפתרונות חדשניים כגון עיצוב סולארי פסיבי, גגות וקירות ירוקים ומערכות HVAC חסכוניות באנרגיה. כל אלה נועדו לא רק כדי להפחית את טביעת הרגל הסביבתית של הבניין, אלא גם כדי לשפר את הנראות ואת הפונקציונליות שלו. לפיכך, מהנדסי האדריכלות חייבים להישאר מעודכנים במגמות ובטכניקות המתפתחות ומשתכללות ללא הרף כדי לדחוף את גבולות העיצוב בר-הקיימא. אדריכלות בת-קיימא מתייחסת, בין היתר, לנושאים הבאים:
חיסכון באנרגיה: היות שבעשרים השנים הקרובות צפוי שטח הבנייה למגורים בישראל להכפיל את עצמו ושטח הבנייה למשרדים לשלש את עצמו – הרי שצריכת האנרגיה הגבוהה עתידה להיות משמעותית מאוד בהשפעתה על איכות הסביבה והזיהום הסביבתי. לפיכך מאומצת בעולם בנייה שגורמת להפחתת צריכת האנרגיה בבניין, בין אם באמצעות שימוש בפאנלים פוטו-אלקטריים לייצור חשמל עבור הדיירים, שימוש בתאורה טבעית הזמינה בארץ שמשית כמו ישראל, או שימוש בחומרים מבודדים מפני חום/קור במטרה להפחית את צריכת האנרגיה המיועדת למיזוג.
לצד זה טכניקות התכנון לוקחות בחשבון גורמים כמו הצללת חלונות, בנייה במרווחים בין הבניינים שיאפשרו יותר חדירת אור (מעטפת סולרית ו"זכויות שמש"), שימוש בחומרי בנייה ידידותיים לסביבה, ועוד. מעבר לכך, תפיסת הקיימות באדריכלות כוללת גישה הוליסטית המתחשבת בכל מחזור החיים של בניין: מהתכנון והבנייה, עבור בתפעול השוטף, וכלה בהריסה או בשימוש מחדש. מהנדסי אדריכלות ממלאים תפקיד מרכזי בתהליך זה, תוך שימוש במומחיותם כדי לשלב עקרונות ברי-קיימא בכל היבט של פרויקט.
חומרי בנייה: חומרי הבנייה המסורתיים כוללים בטון, פלדה, ברזל, עץ וזכוכית. בעידן הקיימות על מהנדס האדריכלות לדעת כיצד להשתמש בהם בצורה המושכלת ביותר כדי לשמור על מבנה בר-קיימא. למשל, שימוש בעץ "מהונדס" המיוצר בטכנולוגיות חדשות המבטיחות את החוזק שלו ואת עמידותו לאורך שנים. הבטון נחשב חומר ידידותי לסביבה ולכן כיום נעשה שימוש מוגבר בשילוב שלו ושל פלדה עמידה בפני בלאי. גם הזכוכית ניתנת למיחזור, וכדי לאפשר חדירה מרובה וטובה של אור משתמשים בה בצורה מיטבית והרמונית עם המבנה, תוך ניצול הטכנולוגיות החדשות לייצור זכוכית מבודדת, מה שמאפשר למבנה להיות בעל יעילות אנרגטית גבוהה.
איזון בין יופי לפרקטיות: קיימות לאורך שנים
אחד האתגרים המרכזיים הניצבים בפני הנדסאי אדריכלות הוא למצוא את האיזון בין יופי לפרקטיות תוך מתן עדיפות לקיימות. תכנון מבנים מושכים ויזואלית העונים גם על הצרכים הפונקציונליים של הדיירים דורש יצירתיות, חדשנות והבנה עמוקה הן של העקרונות האדריכליים והן של המושגים ההנדסיים. במובן זה תפקידו של האדריכל הוא גם לחנך את הלקוחות לגבי היתרונות ארוכי-הטווח שבעיצוב מודע
סביבתית ובר-קיימא.
מעבר לשלב התכנון והבנייה, תפקידם של מהנדסי אדריכלות נוגע גם לשיטות בנייה בת-קיימא, כגון מזעור בזבוז, אופטימיזציה של יעילות אנרגטית במהלך הבנייה, ומקור חומרים מקומי החיוניים להפחתת ההשפעה הסביבתית של פרויקט. לצורך כך הנדסאי אדריכלות עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם צוותי בנייה כדי להבטיח שעקרונות הבנייה ברי-קיימא מיושמים לאורך תהליך הבנייה.
לאחר השלמת הבנייה מהנדסי האדריכלות ממשיכים לתרום לקיימות של המבנה לאורך מחזור חייו. הם ממלאים תפקיד מכריע בתפעול ובתחזוקה השוטפת של המבנה, בין היתר בפיקוח על ניטור צריכת האנרגיה, יישום אמצעים לחיסכון במים ואופטימיזציה של איכות האוויר בתוך הבית. אלה רק כמה דוגמאות לאופן שבו מהנדסי אדריכלות תורמים על ידי שילוב טכנולוגיות בנייה חכמות ושימוש בניתוח נתונים, הם יכולים לזהות הזדמנויות לשיפור ולהבטיח שהבניין ימשיך לפעול ביעילות ובקיימות לאורך שנים.
עיצוב בר-קיימא צריך לא רק למזער את ההשפעה הסביבתית אלא גם לשפר את הרווחה ואיכות החיים של הדיירים. משמעות הדבר היא יצירת חללים נוחים, נגישים ומכילים. איזון בין יופי, פרקטיות וקיימות דורש הבנה עמוקה של עקרונות אמנותיים וטכניים כאחד, כמו גם מחויבות לחדשנות ושיתוף פעולה.
ללמוד הנדסת אדריכלות
כמקצוע דינמי, מתפתח וטכנולוגי המספק מרחב גדול ליצירתיות – הנדסאי האדריכלות צריך לשלב בין יכולות טכניות, חוש אסתטי ויכולת ארגון. עתיד רשת מכללות טכנולוגיות - המובילה את ההכשרה המקצועית וההשכלה הטכנולוגית בישראל עם רשת של שבע מכללות להכשרה מקצועית וארבעה בתי ספר להנדסאים – מכשירה בין יתר המקצועות גם הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים.
הבוגרים מקבלים דיפלומת הנדסאי אדריכלות ועיצוב פנים מטעם המכון הממשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע (מה"ט), המוכרת גם על ידי מכון ההסמכה האירופי. הבוגרים יכולים לצבור עד 30 נקודות זכות אקדמיות שיועילו להם ברכישת תארים מתקדמים בהמשך דרכם.
בין מקצועות הלימוד בהכשרה, שכוללת 2,752 שעות לימוד אקדמיות: תולדות האדריכלות והאמנות, יסודות השרטוט, לימודי מבנים, תורת הבנייה, עקרונות התכנון האדריכלי, עיצוב פנים וארגון חלל, עיצוב ריהוט, עיצוב מוצר, תכנון אקלימי ובנייה ירוקה.
כל המקצועות מועברים על ידי אנשי מקצוע בעלי ניסיון מהשורה הראשונה, הפעילים בתחום. אלה דואגים לשים דגש על רלוונטיות, עדכנות ואיכות באמצעות שיטות הוראה חדשניות.
הלימודים נערכים בקבוצות קטנות תוך יחס אישי לכל סטודנט. תוכנית הלימודים מותאמת אישית לסטודנטים, תוך בניית רצף הכשרה טכנולוגית עד להסמכה הממשלתית והבינלאומית. לעתיד רשת מכללות טכנולוגיות קשרים הדוקים ושיתופי פעולה עם התעשייה, והיא דואגת להכווין את תלמידיה למשרות נחשקות במשק באמצעות תוכניות לימודים התפורות על פי צורכי התעשייה. חיילים משוחררים זכאים להנחה בגובה 90% משכר הלימוד של לימודי הנדסת אדריכלות.
אז אם העולם המרתק, היצירתי ומלא האתגרים של הנדסת האדריכלות העתידנית מעניין גם אתכם, פנו אלינו וצוות יועצי הלימודים שלנו ישמח לסייע לכם ולהכווין אתכם. טל' 9088*
קרדיט לתמונה: freepik